עקרון ההתמודדות עם מחלות צמחים אינו שונה במהותו מההתמודדות עם הוירוס COVID-19

כולנו מכירים את המושג כפר גלובלי קטן, ואכן, ההתנהלות של עולמנו בעשורים האחרונים גרמה לעלייה משמעותית בתנועה בינלאומית של נוסעים, בעלי חיים, צמחים, פירות וחומר צמחי מכל הסוגים. מצב זה הביא ליצירת הזדמנויות למחלות שהיו מקומיות בעבר, להרחיב את טווח תפוצתן ולהופיע באזורים גיאוגרפיים חדשים ובזמן קצר יחסית.

צמחים נתקפים על ידי מגוון רחב של מחלות שחלקן יכולות לגרום לנזק קל, בעוד שאחרות עלולות לגרום למגיפה רחבת היקף המסוגלת להרוס את היבול כולו. במקרה של נגיפים (וירוסים) צמחיים, צמח שנדבק בנגיף יישאר חולה לכל תקופת חייו מכיוון שצמחים חסרי מערכת חיסון מהסוג שיש לבעלי חיים ולבני אדם. בסביבה טבעית, לצמחים יש מנגנוני הישרדות המאפשרים לאוכלוסיית הצמחים לשרוד גם מול מחלות הרסניות. ואולם בחקלאות אינטנסיבית, בה לכל צמח יש חשיבות כלכלית, הפתרון היעיל ביותר במאבק נגד נגיפים צמחיים הוא מניעת הידבקותם של הצמחים באמצעות הפעלת כללי היגיינה מניעתית.

נשמע מוכר?! כעת, בשנת 2020, רוב האנשים מבינים זאת מכיוון שהעולם מתמודד עם תקופה קריטית ומאתגרת בגלל מגפת הנגיף האנושי

COVID-19. ככל שהנגיף מתפשט ברחבי העולם, אנו מבינים עד כמה המחלה הנגרמת על ידי הנגיף משפיעה, משנה ולעיתים משתקת את חיי השגרה שלנו.

חברת הזרע, כחברת זרעים, משקיעה רבות במחקר, פיתוח וייצור של זנים איכותיים. בחברה נצבר ידע וניסיון רב המשמש למאבק במזיקים ומחלות שעשויים לאיים על יבול ואיכות הזרעים שלנו – המוצרים שלנו.

במאבק זה נגד נגיפים, חשוב להבין כי לכל גורם מחלה, יש מחזור חיים המסביר את הדרך בה הנגיף מדביק, מתרבה ומתפשט. אפשר לכנות את מחזור החיים גם כמשולש האפידמיולוגי. המידע אודות מחזור חיי המחלה, מהווה מקור חשוב לידע הנחוץ למציאת הפתרונות המתאימים להתמודדות עם גורם המחלה.

המשולש האפידמיולוגי

 

ישנן נקודות מפתח חשובות בניהול ובקרה של מחלות עם פוטנציאל אפידמי. אלה כוללות את ידיעת והכרת הנגיף, שיטות בדיקה וזיהוי אמינות ומקצועיות, שיטתיות טובה לדגימה ובקרה של האוכלוסייה יחד עם גילוי מוקדם במקרה של התפרצות. ככל שמונעים את הגעת גורם המחלה ואת התבססותו באוכלוסייה, כך גדלים הסיכויים למנוע את התפרצותה של אפידמיה הרסנית.

 

אפקט הקרחון

 

זו לא הפעם הראשונה שהאנושות נתקלת במגפה קטלנית. בעבר התפרצויות של מחלות כאלה גרמו לאובדן משמעותי של חיי אדם בעיקר בגלל מחסור בטיפול מתאים. יחד עם זאת, אלה היו בדרך כלל מגיפות מקומיות או אזוריות שלא התפתחו לפנדמיה בגלל מיעוט בתנועת אוכלוסיות ובתחבורה עולמית. 

 

מהו וירוס?

כיצד הפעלת הסגר יכולה לתרום לעצירת התפשטות הנגיף?

הסגר – הינו הליך שפותח במהלך המאה ה -14 כדי להגן על ערי החוף מפני התפשטות של מגיפות. אניות שהגיעו לוונציה מנמלים נגועים במחלה, נדרשו לעגון בנמל במשך 40 יום (quaranta giorni) לפני שסחורות ונוסעים עלו לחוף, נוהג המכונה הסגר (קרנטינה).

 

 

בתקופה הנוכחית, כולנו לומדים את חשיבותו של ההסגר כאמצעי הגנה ויכולים להעריך את תרומתו המשמעותית במניעת התפשטות והפצה של המחלה תוך לימוד השפעתן האפידמיולוגית אך גם החברתית של מגבלות ההסגר על נשאים חשודים.

 

האסטרטגיה הנהוגה במקרה של נגיפים צמחיים דומה מאוד. אבל ההסגר כשלעצמו אינו מספיק כדי להילחם ולהביס מגפות. הימנעות או מניעה היא האסטרטגיה הטובה ביותר במקרה של נגיפים צמחיים והיא יעילה ובטוחה יותר לאוכלוסיות מסוימות (כמו קבוצות בסיכון גבוה) במקרה של נגיפים התוקפים בני אדם. עדיף ומשתלם יותר לעשות כל מאמץ כדי למנוע מהנגיף לחדור לשדות או לחממות שלנו, במקרה של נגיפים צמחיים, או למנוע מהנגיף להגיע למדינות או קהילות במקרה של נגיפים אנושיים. מניעת התבססותן של מחלות ניתנת להשגה על ידי שלושה אלמנטים חשובים המכונים אמן.

אמצעים – שימוש בחומרי חיטוי, כפפות, חלוקים, מסכות, סרבלים ואמצעי הגנה נוספים

משמעת – על כל אחד להקפיד ולפעול על פי ההנחיות וההוראות

ניהול – את התהליך מובילים אנשי מקצוע המגובים במלוא המחויבות של ההנהלה הבכירה. 

למעשה, כל האמצעים המיושמים במאבק נגד COVID-19 דומים מאוד לאלה המשמשים כנגד נגיפים צמחיים, למעט שימוש במסכות, מכיוון שצמחים אינם שואפים אוויר לריאות. נושאים כמו הידבקות במגע, שרידות של הנגיף על משטחים, על בגדים ועל כלים כולל מכשירים אלקטרוניים, נכונים במקרה של נגיפים צמחיים ונגיפים המדבקים בני אדם.

משמעת עצמית היא חובה הכרחית להצלחת אסטרטגיית המאבק במחלות, יחד עם יישום מגבלות ואמצעים היגייניים. די באדם אחד שאינו פועל על פי הנחיות ההיגיינה הנדרשת, כדי לגרום להתפרצות ולהתפשטות משנית של המחלה – הדבר נכון הן בצמחים והן בנגיפים אנושיים.

 

שימרו על עצמכם!

בהתנהלות מול מחלות, מניעה היא האסטרטגיה היעילה ביותר

 

דוד לוי

חברת הזרע סידס